על רקע העלייה הדרמטית ברמות הלחץ, החרדה והשחיקה מאז מלחמת ‘חרבות ברזל’, מחקר ישראלי חדש שנעשה בשיתוף בית הספר האקדמי לסיעוד במרכז הרפואי שמיר מציע דרך אובייקטיבית לזהות מי נמצא בסיכון נפשי ופיזיולוגי עוד לפני הופעת סימנים קליניים ברורים. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון ומהאוניברסיטה העברית ובית הספר האקדמי לסיעוד במרכז הרפואי שמיר, פיתחו שיטה חדשנית המאפשרת לזהות באמצעות חיישן EEG קטן ופשוט האם אדם חווה לחץ נפשי או דווקא מאמץ קוגניטיבי כגון למידה, קבלת החלטות או פתרון בעיות.
במחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי International Journal of Psychophysiology, השתתפו 101 מבוגרים שעברו סדרת משימות מחשבתיות ורגשיות בסביבה טבעית ביער. במקביל נמדדו פעילות מוחית, רמות קורטיזול ברוק ושונות קצב הלב, שלושה מדדים אובייקטיביים המשקפים את תגובת הגוף והנפש למצבי לחץ. הממצאים הראו כי המוח מפעיל מנגנונים שונים כאשר אדם מתמודד עם איום או לחץ רגשי לעומת מצב שבו הוא פשוט נדרש להתאמץ מבחינה מחשבתית. החוקרים הצליחו לזהות “חתימות מוחיות” ייחודיות לכל אחד מהמצבים, ובכך להבחין לראשונה בין עוררות פיזיולוגית הנובעת מלחץ לבין השקעת מאמץ קוגניטיבי.
לדברי צוות המחקר, מדובר בפריצת דרך שעשויה לאפשר בעתיד פיתוח בדיקות פשוטות, מהירות ונגישות לאיתור מוקדם של שחיקה, חרדה, עומס נפשי ופוסט-טראומה בקרב אנשי צוות רפואי, אנשי חינוך, כוחות ביטחון ואוכלוסיות נוספות החשופות ללחץ מתמשך.“היכולת למדוד באופן אובייקטיבי מה קורה במוח בזמן אמת עשויה לשנות את הדרך שבה אנו מזהים ומטפלים במצבי לחץ,” מסבירים החוקרים. “עד היום הסתמכנו בעיקר על שאלונים ודיווח עצמי. כעת ניתן להתחיל להבין את ההבדל בין אדם שעובד קשה לבין אדם שנמצא במצוקה פיזיולוגית אמיתית.”
קריאת הכתבה על המחקר בישראל היום >>> https://www.israelhayom.co.il/health/article/20628427
